מחנה פלאשוב בקרקוב: אתר ההנצחה, ביקור והיסטוריה

שטח מחנה KL Plaszow לשעבר בקרקוב הוא המקום שבו עמד בשנים 1942-1945 המחנה הגרמני הנאצי פלאשוב, מחנה עבודה ומחנה ריכוז. בשטח המחנה לשעבר אין היום בניין עם תצוגה שאפשר לבקר בה. פתוח למבקרים השטח עצמו, ובו תערוכת חוץ. בניין הממוריאל (Memoriał), שתהיה בו תצוגת קבע, נמצא בבנייה ברחוב קמיינסקיגו (ul. Kamieńskiego), מחוץ לשטח המחנה. הבית האפור ההיסטורי (Szary Dom) עובר הסבה, ואפשר לראות אותו רק מבחוץ.

אתר ההנצחה של מחנה פלאשוב: מה יש בו היום

המקום הוא אתר הנצחה ובית קברות מלחמה. בשטחו שני בתי עלמין יהודיים ושלושה קברי אחים מתקופת מלחמת העולם השנייה. השטח משתרע על 37 הקטאר בין רחוב ירוזולימסקה (ul. Jerozolimska) במזרח לרחוב סבושוביצקה (ul. Swoszowicka) במערב. חלקו מיוער ומכוסה שיחים, וחלקו נשמר כאחו עם דשא נמוך. צריפים אין כאן, והשטח אינו שחזור של המחנה. ב-2002 הוא נרשם במרשם האתרים לשימור. האחראי על המקום הוא מוזיאון KL Plaszow, שפועל מ-1 בינואר 2021 כמוסד תרבות של העיר קרקוב, ושר התרבות והמורשת הלאומית של פולין שותף להפעלתו. מוזיאון קרקוב אינו מנהל את המקום.

תולדות מחנה פלאשוב, 1942-1945

הגרמנים הקימו את המחנה באוקטובר 1942 בשטח הרבעים וולה דוכצקה (Wola Duchacka) ופודגוז'ה, והעבודות הראשונות החלו בבתי העלמין היהודיים. בתחילה זה היה מחנה עבודה (ZAL Plaszow) ליהודים מגטו קרקוב, שהגרמנים חיסלו במרץ 1943. על הגטו תוכלו לקרוא בעמודים שלנו על כיכר גיבורי הגטו ועל שרידי חומת הגטו. בשנים 1943 ו-1944 כלאו הגרמנים במחנה גם יהודים מהגטאות שחיסלו בבוכניה, בטרנוב, בוויליצ'קה, בז'שוב ובפשמישל, ויהודים מהמחנה בשבניה. ביולי 1943 הקימו הגרמנים בשטח המחנה גם מחנה "חינוך בעבודה" לפולנים. בינואר 1944 הפכו את המחנה למחנה ריכוז (KL Plaszow). באותה שנה הוא שימש גם מחנה מעבר ליהודי הונגריה, שהגרמנים שלחו למחנה אושוויץ (KL Auschwitz). האסירים היו בעיקר יהודים מקרקוב ומערים אחרות בדרום פולין, יהודים מהונגריה ומסלובקיה, וגם פולנים ורומה.

לפי מוזיאון KL Plaszow, עברו במחנה כ-35 אלף אסירים, והגרמנים רצחו בו בין 5 ל-6 אלפים בני אדם. באמצע 1944 שהו בו יותר מ-20 אלף אסירים, ושטחו היה כ-80 הקטאר. בשטח המחנה הוציאו הגרמנים להורג בירייה גם אסירים מבית הכלא של קרקוב ברחוב מונטלופיך (ul. Montelupich). ההוצאות להורג והקבורה נעשו בשלושה מקומות. האחד היה ליד בית העלמין הישן, והשניים האחרים על שני ביצורי ארטילריה לשעבר: האחד מהם כונה H-Górka והשני C-Dołek. התקנון התיר להחזיק במחנה רק מי שגילו מעל 14, ובכל זאת היו בו ילדים. הגרמנים הקימו בשבילם קינדרהיים (Kinderheim, בית יתומים) וחיסלו אותו ב-14 במאי 1944: את הילדים שלחו לאושוויץ ורצחו אותם שם. חיסול המחנה נמשך מאוגוסט 1944. ב-14 בינואר 1945 הוציאו הגרמנים את הקבוצה האחרונה, כ-600 אסירים, ברגל לאושוויץ.

מינואר 1945 חנה בשטח המחנה לשעבר הצבא האדום. אחר כך היה השטח פתוח לכל, וההרס בו נמשך. מנהלת המוזיאון, מוניקה בדנרק (Monika Bednarek), מספרת שסימני ההנצחה הראשונים הוקמו בנובמבר 1946. באחד ממקומות ההוצאה להורג הוצב צלב, ובמקום הוצאה להורג אחר הוצב אובליסק, היכן שעומדת היום האנדרטה לקורבנות הפשיזם.

מה רואים היום בשטח מחנה פלאשוב

• תערוכת החוץ: מאז מרץ 2024 מוצגת בשטח התערוכה "KL Plaszow. Miejsce po, miejsce bez". הכותרת באנגלית: "KL Plaszow. A Site After, A Site Without". התערוכה כוללת 14 לוחות עם טקסטים בפולנית, באנגלית ובעברית, 41 נקודות בשטח ו-3 חלונות ארכאולוגיים. בלוחות יש בין השאר תצלום אוויר מ-1944, ויש בהם מידע על אזור בית החולים ואזור המשק, על צריפי הנשים ועל הקינדרהיים. הם מראים גם את בתי העלמין היהודיים, את מקומות ההוצאה להורג וקברי האחים, את שטח המחנה לפולנים, את מגרש המסדרים, את המחצבה ואת האזור התעשייתי.
• החלונות הארכאולוגיים: שלושה חלונות חושפים עקבות שהיו קבורים מתחת לדשא. רואים בהם קטע ממערכת הביוב של המחנה, קיר של המאפייה ושביל עשוי שברי מצבות יהודיות. המצבות נלקחו מבתי העלמין שעליהם הקימו הגרמנים את המחנה.
• האנדרטה לקורבנות הפשיזם: האנדרטה (Pomnik Ofiar Faszyzmu) הוצבה ב-1964 כאנדרטה המרכזית לזכר קורבנות המחנה. היא עומדת על ביצור הארטילריה לשעבר C-Dołek (FS-22), אחד ממקומות ההוצאה להורג ההמונית. על הביצור השני, H-Górka (FS-21), עומד היום צלב. בשטח יש בסך הכול שבע אנדרטאות להנצחת KL Plaszow.
• בתי העלמין היהודיים: בתי העלמין מלפני המלחמה תופסים שליש מהשטח המונצח. נשמרו חורבות אולם ההלוויות של בית העלמין החדש של הקהילה היהודית בקרקוב, ובבית העלמין של קהילת פודגוז'ה נשמרו יותר מ-600 קברים.
• דגמי הברונזה והפנורמה: בשטח עומדים חמישה דגמים מברונזה. שניים מהם מראים את שטח המחנה ב-1944, והאחרים את הבית האפור, את האנדרטה לקורבנות הפשיזם ואת אולם ההלוויות. מעל המחצבה, ליד הבית האפור, עומד לוח עם פנורמה של אזור המגורים והמנהלה של המחנה ב-1944. הפנורמה מורכבת מתצלומים היסטוריים.
• הבית האפור, מבחוץ בלבד: הבניין ברחוב ירוזולימסקה 3 (ul. Jerozolimska 3) נבנה ב-1925 כבניין המנהלה של בית העלמין של הקהילה היהודית. בתקופת המחנה שכנו בו משרדי הנהלת המחנה, ובמרתפים היה בית מעצר. היום הבניין עובר הסבה לתצוגה ואינו פתוח למבקרים. בשני חדרים במרתפים נשמרו כתובות שהשאירו חיילים סובייטים, שהיו כלואים שם כנראה בשל עבירות משמעת.

ביקור באתר פלאשוב: כניסה, שעות וסיורים מודרכים

בשטח המחנה לשעבר אין היום בניין עם תצוגה שאפשר לבקר בה. פתוחים רק השטח עצמו ותערוכת החוץ. הממוריאל ברחוב קמיינסקיגו, מחוץ לשטח המחנה, נמצא בבנייה, ואת מועד פתיחתו בדקו באתר המוזיאון. הבית האפור עובר הסבה, ואפשר לראות אותו רק מבחוץ. הכניסה לשטח ללא תשלום וללא כרטיסים, והוא פתוח בכל שעות היממה. השטח אינו מואר, ולכן הגיעו לפני רדת החשכה. נכנסים מהרחובות סבושוביצקה וירוזולימסקה, וליד שבע הכניסות הראשיות עומדים לוחות עם תקנון המקום.

אפשר לסייר בשטח לבד, עם מדריך משלכם או במפגשים שהמוזיאון מארגן. המוזיאון מקיים סיורים מודרכים בפולנית ובאנגלית, והסיור נמשך שעה וחצי עד שעתיים. מזמינים אותו בדואר אלקטרוני דרך מחלקת החינוך של המוזיאון. לפי המחירון של המוזיאון, סיור למבקר יחיד עולה 25 זלוטי בפולנית ו-30 זלוטי באנגלית. קבוצה מאורגנת של עד 30 משתתפים משלמת 350 זלוטי בפולנית ו-550 זלוטי באנגלית. אנשים עם צרכים מיוחדים יכולים לקבל את שירות ההדרכה ללא תשלום, והמדריך יכול לתת להם עזרים מישושיים, למשל מפה של המחנה ודגמים קטנים. אנחנו לא מוכרים את הסיורים האלה ולא מתווכים בהזמנתם.

השטח גבעי, ובמזג אוויר גרוע ההגעה לחלק מהמקומות עלולה להיות קשה. מרחוב קמיינסקיגו אל האנדרטה לקורבנות הפשיזם מוביל כביש אספלט, ושאר הדרכים מכוסות באבן כתושה. מדרגות השטח רחבות 3 מטרים, ואין בהן מאחזי יד או מעקות. אין בשטח שביל מישוש. הפרטים נבדקו באוקטובר 2026. לפני הביקור ודאו אותם באתר מוזיאון KL Plaszow.

איך מגיעים למחנה פלאשוב בתחבורה ציבורית

למוזיאון אין חניון משלו, והוא מבקש מהמבקרים להגיע בתחבורה ציבורית. חניון האוטובוסים התיירותיים הקרוב נמצא בכיכר ברצ'י דודז'ינסקיך (pl. Braci Dudzińskich), ליד תחנת הרכבת קרקוב-פלאשוב (Kraków-Płaszów). זו גם תחנת הרכבת הקרובה ביותר. החשמלית עוצרת בתחנת דבורצובה (Dworcowa), והאוטובוסים עוצרים בתחנות קמיינסקיגו (Kamieńskiego) ובונרקה (Bonarka). מתחנת הרכבת המרכזית קרקוב גלובני (Kraków Główny) נוסעים באוטובוס 304 מתחנת פאביה (Pawia), בכיוון ויליצ'קה מיאסטו (Wieliczka Miasto), עד תחנת קמיינסקיגו. מהתחנות ברחובות קמיינסקיגו ודבורצובה חוצים את הכביש במעברי חצייה עם רמזור, ומשם הולכים אל השטח הירוק שאין בו בניינים. הגישה מרחוב קמיינסקיגו קלה יותר, אבל קטע מהדרך עובר ברחוב סבושוביצקה, שאין בו מדרכה. ההליכה מכיכר גיבורי הגטו נמשכת כ-30 דקות.

כללי הביקור באתר מחנה פלאשוב ומה לדעת מראש

המקום הוא בית קברות מלחמה ומקום מנוחתם של הקורבנות. לכן המוזיאון מבקש לשמור על שקט ולנהוג בכבוד. אל תסטו מהדרכים ומהשבילים המסומנים. החזיקו כלבים ברצועה ואספו אחריהם. אסור להיכנס לשטח בשום כלי רכב, ואסור להשתמש בשטח לספורט או לאימונים. ברחוב אברהמה (ul. Abrahama) הוליכו אופניים וקורקינטים ביד או רכבו לאט. ההליכה במסלול תערוכת החוץ נמשכת כ-60 דקות. מקום זיכרון נוסף לתקופת הכיבוש הגרמני בחלק הזה של העיר הוא המוזיאון במפעל של שינדלר.

מחנה פלאשוב: שאלות נפוצות

האם אפשר לבקר במחנה פלאשוב?

כן, בכל שעה וללא תשלום. עם זאת, אין בשטח מבנה שנכנסים אליו: מבקרים בשטח הפתוח ובתערוכת החוץ. השטח אינו מואר, ולכן הגיעו באור יום.

האם יש מוזיאון בפלאשוב?

מוזיאון KL Plaszow אחראי על השטח, אבל עדיין אין לו בניין תצוגה פתוח. הבניין המרכזי שלו, הממוריאל, נמצא בבנייה ברחוב קמיינסקיגו.

מי היה מפקד מחנה פלאשוב?

מפקד המחנה היה אמון גת (Amon Göth). אחרי המלחמה הוא הועמד לדין בפני בית הדין הלאומי העליון (Najwyższy Trybunał Narodowy) ונידון למוות. גזר הדין בוצע ב-13 בספטמבר 1946.

מהי האנדרטה הגדולה בפלאשוב?

זו האנדרטה לקורבנות הפשיזם, האנדרטה המרכזית לזכר קורבנות המחנה. היא הוצבה ב-1964 על הביצור C-Dołek, אחד ממקומות ההוצאה להורג ההמונית.

מה הקשר בין גטו קרקוב למחנה פלאשוב?

הגרמנים הקימו את פלאשוב כמחנה עבודה בשביל יהודי גטו קרקוב, שאותו חיסלו במרץ 1943. בהמשך כלאו בו גם יהודים מגטאות שחיסלו בערים אחרות, בהן בוכניה וטרנוב.

צילום: ⁦Zygmunt Put Zetpe0202, Wikimedia Commons⁩, ⁦CC BY-SA 4.0⁩.